מכיוון שהחלטנו מלכתחילה ללכת גם בעקבות מסע הצלב השלישי לארץ הקודש, עסקנו בפירוט ברקעים הרלוונטיים.

הטריגר למסע הצלב השלישי הוא כיבוש ירושלים ב -2 באוקטובר 1187 על ידי הסולטאן צלאח א-דין, שהיה בידי הנוצרים מאז מסע הצלב הראשון. ב- 11 במאי 1189 יצא הקיסר פרידריך הראשון ברברוסה מרגנסבורג עם צבא ענק לכבוש את ירושלים מחדש. הוא בחר בשביל לאורך הדנובה. בשנת 1190 יצא מלך צרפת, פיליפ השני ומלך אנגליה, ריצ'רד הראשון של אריות הלב, עם צבאותיהם לארץ ישראל. לאחר ההתחלה המשותפת נפרדו הצבאות על מנת להגיע בהמשך לארץ הקודש דרך ים ממרסיי וגנואה.

כשפרדריק וצבאו חצו את הגבול לאימפריה הביזנטית, לא היה שום סימן לתמיכה המוסכמת מצד השליט הביזנטי יצחק; להפך, הצלבנים הותקפו שוב ושוב. רק לאחר האיום בתקיפת קונסטנטינופול זה היה יעיל, ולבסוף הועמדו לרשות צבאי השייט מעבר ספינות והוראות לחצות את הלספונט.

לבסוף, באסיה הקטנה, החל מלאודיציאה, הצבא עבר מארב שוב ושוב על ידי הסלג'וקים. הדרך הארוכה, החום, המחסור במזון והמצוקה הרגישו את עצמם. הצבא התחיל לאט לאט להתבלות. אף על פי כן הצבא הצלבני הצליח להביס את הטורקים ב- 18 במאי 1190 ולקחת את איקוניום, מטרופולין קוניה של ימינו.

בסוף מאי הגיעו פרידריך וצבאו לממלכה הארמנית בעלות הברית של קיליקיה.

בדרך דרך הרי הטאורוס טבע פרידריך ברברוסה בנהר הרי סאלף ליד העיירה סיליפקה של ימינו. לאחר מכן נקברה הגופה בחלקה, והצבא התפרק בהדרגה. חלקם חזרו לאירופה, ואילו השאר עברו לעכו עם בנו של פרידריך כדי לצור את העיר עכו עם צבאותיהם של פיליפ השני וריצ'רד הראשון. את עכו אפשר היה לכבוש, זו נחשבת להצלחה הגדולה אך גם היחידה של מסע הצלב השלישי: ירושלים נותרה בידיו של צלאח א-דין - המטרה להחזיר את ירושלים הוחמצה.